שִׁיר לְתֵּל-אָבִיב בִּמְלֹאת לָהּ מֵאָה

מאת אליהו ציפר

מְעִיר הַיּוֹשֶׁבֶת חוֹלוֹת,

צִמְחָהּ תֵּל-אָבִיב מִגְדָּלוֹת.

וּמוּל פָּנָס בּוֹדֵד הַמַּבְלִיחַ,

אַלְפֵי פָּנָסִים סָחִישׁ וְסָפִיחָ.


זוֹהֶרֶת הָעִיר, הוֹמָה וְקוֹרֶצֶת,

יֵשׁ רוֹאִים בָּהּ מְתוֹם, יַשׁ רוֹאִים בָּהּ מִפְלֶצֶת,

אַךְ אוּנֶסְק"וֹ הִכְרִיזָה קֳבָל עַם וְעוֹלָם,

עַל "עִיר לְבָנָה", הָעוֹלָה מִן הַיָּם.


כָּכַלָּה לְבָנָה הִיא, כִּבְעוּלָה מְפוּרְכֶּסֶת,

בָּהּ בְּ"צַוְתָּא" שׁוֹכְנִים גַּם סַיָּפָא גַּם קֶסֶת.

סִפְרִיּוֹת, תֵּאַטְרוֹן וְשֶׁפַע בִּדּוּר,

וְגַם קְבוּצוֹת סְפּוֹרְט יְהָבַן הַכַּדּוּר.


יַרְקוֹן הַזּוֹרֵם לְאִיטוֹ אֶל הַיָּם,

פָלָפֶל, שָׁוָארְמָה וְסוּשִׁי גַּם,

וְגַמָּל, מוּל שְׂדֵה דֹּב מְעוֹפֵף,

וִיְרִיד-הַמִּזְרַח מִתְרוֹמֵם לוֹ בְּכֵּיף.


וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּדֹּם בְּשָׂרוֹנָה,

וְיָרֵח בִּנְתִיבֵי אַיָּלוֹנָה.

וּשׂדֵרוֹת לָהּ לָעִיר וְכִּכְּרוֹת,

וְקוֹל הָמוֹן עַם בְּכֹל עֲצָרוֹת.


וְגַן מֵאִיר וּפַארְק יְהוֹשֻעַ,

וּפִינוֹת חֶמֶד לַטַּף רַדּוּף שַׁעֲשׁוּעַ.

מַסְלוּלֵי אוֹפַנַיִּם וְטַיֶּלֶת שֶׁל צִ'יץ,

הַרְבֵּה אָמָּנוּת לָהּ לָעִיר, וְקַמְצוּץ שֶׁל קִיץ'.


וְגֶשֶׁר שֶׁל רוֹקַח וְדֶרֶךְ נַמִּיר,

וּפַקָּח עִקֵּשׁ בְּדוּ"חַ מַחְמִיר.

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נִתְלוֹשׁ, וְנִשְׁאַל כֵּן אוֹ לֹא,

הַתָּקוּם רַכֶּבֶת תַּחְתִּית, כַּחָזוֹן רוֹנִי מִילוֹא.


וְאִם בַּרְחוֹבוֹת נְשׁוֹטֵט שׁוֹט וְהָלוֹךְ,

נִזְכּוֹר כִּי הָיָה גַּם רֹאשׁ עִיר: דָּוִד בְּלוֹךְ,

וְיָפוֹ בָּרֶקַע, סִיבִיל אַבּוּ-נַבּוּט,

וְשׁוּק פִּשְׁפְּשִׁים כֹּל מוּצָר בּוֹ חָבוּט.


לָחִינוּךְ הַגָּבוֹהַּ חַיִּים לְבָנוֹן,

וּבֵית מְגוּרַיו שֶׁל דָּוִד בֶּן-גּוּרְיוֹן.

וְרַק אֶת חֻלְדָאִי לֹא נִיתַן לְהַזְכִּיר,

כִּי עַתָּה, בְּיוֹבֵל הַמֵּאָה, הוּא רֹאשׁ הָעִיר.


וְּביָאלִיק וְגוּטְמַן וְ"קוֹל הַשָּׁלוֹם",

מְצִיאוּת אֲשֶׁר צָצָהּ מִתּוֹכוֹ שֶׁל חֲלוֹם.

רֵאשִׁיתָהּ מִזְעַר אֲחֻזַּת-בַּיּת, אַךְ פָּרְחָה וְהִמְרִיאָה,

וְגִימְנַסְיָה עִבְרִית רִאשׁוֹנָה לָהּ הֶרְצְלִיָּה.


וְחוֹגֶגֶת הָעִיר יוֹבֵל שֶׁל מֵאָה,

גַּם שִׁלֵּשִׁים גַּם רִבֵּעִים לָהּ יָרִיעוּ תְּרוּעָה,

עִיר לְלֹא הַפְסָקָה, עוֹד פִּרְסוֹמֶת, עוֹד שֶׁלֶט,

"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית" בַּבַּרְזֶל וּבַמֶּלֶט.






פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שִׁיר לְתֵּל-אָבִיב בִּמְלֹאת לָהּ מֵאָה

  1. שיר מעולה…אהבתי
    דרך אגב, אני ממש אשמח אם תוכל להכנס לקהילת הנוער שלי http://losecontrol.co.il/ ותגיב כאן
    תודה רבה :]

  2. א. גפני הגיב:

    לאליהו שלום,
    הזכרת בחרוזיך את פארק יהושע, לדראון ייזכר אצלי; זהו אותו יהושע רבינוביץ שהעלה את הכיכר מעלה, כביכול, לפתור בעיות תנועה (החרה והוסיף אחריו צ'יץ' וחיסל את המזרקה ובמקומה הציב את הכיעור שאינו ניתן לביעור).
    חניכה של שולמית בן ישראל (ביה"ס פרישמן) ושל חוה פינקלברנד (תל נורדוי) בוגר מחזור כ"ט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s