גְּבִיעַ הַמִּלְקִּי / אליהו ציפר
(עפ"י "מגש הכסף" לאלתרמן)
וְגֶרְמַנְיָה רוֹגֶשֶׁת כַּמֶּרְקָחָה הַמִּרְשֶׁתֶת,
וּנְמוּשׁוֹת צִמְאֵי מִלְקִי יוֹצְאֵי חוֹצֵץ,
וְנוֹקְבִים בַּמְחִיר, הֵמְּחִיר חֲלוֹמִי,
לְקַבֵּל מַעֲדָן, הָאֶחָד אֵין שֵׁני.
הֵם לַטֶּכֶּס יִכּוֹנוּ יָסִירוּ מִכְסֶה,
יַעַרְגוּ לִמְתִּיקוּת, זוֹלֵג לוֹ הָרִיר,
שְׂפָתַיִם יַשִּׁיקוּ יוֹרֵד וְיוֹרֶדֶת,
מוּל צְלָב קֶרֶס קָרוּס בְּחוּצוֹת הָעִיר.
לוֹבְשֵׁי מְעִיל וְצָנִיף וְכִבְדֵי מַגָּפַיִם,
צוֹעֲדִים שָׁם בָּרֶפֶשׁ, עֲמוּסֵי פּוֹסְט צִיּוֹנוּת,
יְפַלְבְּלוּ בְּעֵינָם אֶל מוּל פְּנֵי שָׁמַיִם,
חֻלְשַׁת נֶפֶשׁ יַפְגִּינוּ וְשִׁבְרוֹן אֵין אוֹנוּת.
שְׂבֵעִים עַד בְּלִי קֵץ, שְׁטוּפֵי אֱוִילוּת,
נוֹטְפֵי עָסִיס מִלְקִי עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל,
מַה לָנוּ מוֹלֶדֶת? עֲדִיפָה הַגָּלוּת!
אֵין כְּגֶרְמַנְיָה בְּאַפְסֵי תֶּבֶל.
וְהַשְּׁנַיִם מְגַהֲקִים עַל הַשּׂוֹבַע,
יְצַקְצְקוּן בְּמִלִּין,
אֲנַחְנוּ גְּבִיעַ הַמִּלְקִי,
עָלָיו הֻגְשָׁה לַךְ הָעִיר בֶּרְלִין.
תל אביב שלי 